הוראות משרד הבריאות

הוראות משרד הבריאות

חוזר של מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו מבוסס על המלצות ועדה ציבורית בראשות סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא, הפרופ' ארנון אפק, שהוקמה בעקבות הגידול בהיקף תיירות המרפא בישראל והביקורת ההולכת וגוברת על חוסר ההסדרה בתחום ועל הסכנות של פגיעה בחולה הישראלי שטמונות בו בעידן של מחסור במשאבים.

משרד הבריאות אימץ את מסקנות וועדת אפק ופרסם טיוטת חוזר הכוללת הוראות משרד הבריאות.ההוראות חלות על בתי החולים הממשלתיים ועל שירותי בריאות כללית. החוזר אינו מתייחס לפעילות השיווק והתיווך של התיירות הרפואית – תחום נוסף שבו פועלים מאות סוכנים ומתווכים בלא פיקוח, אלא מסתפק באמירה כי "הנחיות בנושא הסדרת פעולות השיווק והתיווך של התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים יגובשו בחוזר נפרד".

1. לכל מרכז ימונה מנהל רפואי שיבקר את תיירות המרפא

2. ההכנסות השנתיות מתיירות המרפא בכל מרכז רפואי לא יעלו על 5% מפעילותו

3. רווחים מתיירות המרפא יופנו לפיתוח המרכז הרפואי, תוך העדפה להשקעה בתשתיות

4. שיעור מהרווחים בבתי החולים הממשלתיים יופנה לבתי חולים בפריפריה

5. תייר רפואי לא יוכל לבחור את הרופא המטפל בו (לא חל על פרטיים כגון הדסה, שערי צדק)

6. רופא יתוגמל לפי פעולה ולא לפי סוג החולה – תייר או אזרח

7. המרכזים הרפואיים בישראל יעניקו עדיפות לטיפול בתושבי ישראל על פני תושבים זרים (שעות אחר הצהריים)

"החוזר קובע כי השירות הרפואי לתייר יכלול רק שירותים אלקטיביים, כלומר כאלה שנקבעים מראש (למעט במקרים של סיבוך רפואי המצריך טיפול נמרץ) ויהיה מותנה בכך שלא יביא לדחיית מתן הטיפול לחולים הישראלים. הטיפולים לתיירים יבוצעו בשעות אחר הצהריים, לאחר שעות העבודה הרגילות. עם זאת, החוזר מאפשר ביצוע פעולות גם בשעות הבוקר, "תוך וידוא שאיננה פוגעת בזמינות לזכאים לשירות מתוך תושבי המדינה".

החוזר אוסר על מתן עדיפות לתיירים רפואיים בקביעת תורים, בתנאי האשפוז והמלונאות או בכל שירות אחר הניתן במהלך האשפוז. כמו כן, נאסרה האפשרות לתייר לבחור את הרופא המטפל בו – למעט בבתי חולים פרטיים או כאלה שבהם מופעל שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) כמו הדסה ושערי צדק.

בנוסף, הצוות הרפואי בכלל בתי החולים בישראל יתוגמל על פי סוג הפעילות ולא על פי סוג המטופל (תושבי ישראל או תיירים) – כך שלא יהיה תמריץ לרופאים להעדיף לטפל בתיירים על פני ישראלים.

הצינקנים אומרים שנתנו לחתול את מפתחות המחלבה בנוסף לשמנת שכבר שחה בה. 

הסדרת תחום התיירות הרפואית  בארץ ובעולם

מסמך (ניתן להוריד את המשמך מכאן) שנכתב לבקשת חבר הכנסת אלכס מילר ועוסק בהיבטים של תחום התיירות הרפואית בארץ ובמדינות נבחרות בעולם.

המסמך בוחן היתרונות והסיכונים האפשריים של התחום והשפעתו האפשרית על השירותים הרפואיים הניתנים לאזרחי ישראל.

מחלקות המיועדות לתיירים רפואיים קיימות בבתי-חולים בארץ משנות ה-70 של המאה הקודמת. פעילות זו מתקיימת כיום ברוב בתי-החולים המרכזיים בארץ, כגון: "שיבא", "הדסה", "איכילוב", רמב"ם ו"אסף הרופא", וכן במרפאות ובבתי-חולים פרטיים.

כאמור, התיירות הרפואית בישראל אינה מוסדרת כתחום נפרד בחקיקה או ברגולציה של משרד הבריאות. אין בבתי-החולים נוהלי עבודה ספציפיים לתחום התיירות הרפואית, הנהלים הקיימים כיום בישראל בדבר מתן שירותי רפואה תקפים גם למתן שירותי רפואה לתיירים רפואיים.
כל מרכז רפואי בישראל רשאי למכור שירותים לתיירים רפואיים. מחירון הטיפולים בעבור תיירים רפואיים בבתי-החולים הממשלתיים והציבוריים נקבע על-ידי משרד הבריאות, והתעריף לתייר גבוה בכ-%50 מהתעריף לאזרח ישראל.

משרד הבריאות אינו מפקח על מחירי הטיפולים בעבור תיירים רפואיים המקבלים טיפול במרכזים רפואיים ובבתי-חולים פרטיים.
בבתי-החולים הממשלתיים דוגמת "אסף הרופא" והמרכז הרפואי תל-אביב על שם סוראסקי מתן שירותים רפואיים לתיירים רפואיים נעשה במסגרת תאגידי בריאות שפעילותם מוסדרת בתקנות יסודות התקציב כללים לפעולת תאגיד בריאות, התשס"ב-2002  להלן: התקנות, מתוקף חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 להלן: החוק.
לפי החוק, תאגיד בריאות הוא: "עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעילות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית-חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית-חולים כאמור". תאגיד בריאות )המוכר גם בשם "קרן מחקרים רפואיים"( עוסק במכירת שירותי בריאות, בפעילות לקידום בריאות, במחקר ובפיתוח, בהדרכת סטודנטים ועובדים בתחום הבריאות, בניהול כספי תרומות, ברכש ציוד רפואי, בבינוי, וכן בפיתוח ובשיפור תשתיות המרכז הרפואי.
בתקנות נקבע בין השאר כי לא תתבצע כל פעילות בבית-חולים שעניינה מכירת שירותי בריאות לפני השעה 15:00. היקף הפעילות הכספית של התאגיד בבית-החולים לא יעלה על 15% מהיקף הפעילות הכספית של בית-החולים; לא יהיה בפעילות התאגיד האחר כדי להתחרות עם בית-החולים שבתחומו הוא פועל, ותעריפי שירותי הבריאות שתאגיד הבריאות מוכר לא יעלו על התעריפים הקבועים במחירון משרד הבריאות.
הפעילות בתחום התיירות הרפואית בבתי-החולים הציבוריים מתבססת על הסדרת משרד הבריאות את תחום שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ). הפעלת שר"פ נעשית בכמה תנאים מגבילים, שעיקרם איסור הקדמת תור, קביעת מגבלות של זמן ומקום, קביעת מכסות פעילות והגדרת שעות פעילות. למשל, שיעור הניתוחים המבוצעים במסגרת שר"פ בבית-החולים "הדסה" מוגבל ל-%20 מכלל הניתוחים הנערכים בבית-החולים.

משרד הבריאות מוסר כי המטרה הראשית של מערכת הבריאות בישראל היא לתת שירותים לאזרחי המדינה. מרכזים רפואיים ובתי-חולים חייבים לשמור על שוויון במתן טיפולים ובקביעת תורים, ובהתאם לכללים הקיימים כיום בבתי-החולים – שעל-פיהם אין לתת עדיפות כלשהי, גם בהיבטים אחרים של הטיפול, תמורת תשלום נוסף – הם אינם רשאים לתת עדיפות לתיירים רפואיים.
משרד הבריאות מוסר עוד כי תהליכי הבקרה שהוא נוקט בתחום הרפואה בארץ זהים לכל החולים, בלא תלות בגורם המשלם על הטיפול או במקום מוצאו של המטופל. עם זאת מוסיף המשרד כי אין ביכולתו לפקח באופן מלא ולהבטיח שהתנאים האמורים אומנם מתקיימים – לא רק במוסדות רפואיים פרטיים וציבוריים, אלא לעתים גם בבתי-החולים הממשלתיים. כמו כן אין למשרד הבריאות נתונים על ההכנסות מתחום התיירות הרפואית בבתי-החולים בישראל וגם לא על מספר המטופלים המגיעים מחו"ל.

משרד הבריאות מוסר כי אין כיום בישראל גורם שאחראי לפעילות בתחום התיירות הרפואית, וכי יש להפריד בין ההיבט הרפואי המצומצם ובין התחום הרחב וקישור נושא התיור אליו. בימים אלה התחיל משרד התיירות לפעול להסדרת התחום מצדו. העוסקים בהיבטי השיווק והקידום של תחום התיירות הרפואית בבתי-חולים בארץ שעמם שוחחנו סוברים כי רגולציה בתחום אינה נחוצה ואף עלולה להזיק להתפתחות התחום, שכן היא תגביל את הפעילות במסגרתו. לדעתם ההסדרה הנוכחית בתחום הבריאות בישראל מספקת ועונה על הצרכים בענף התיירות הרפואית.

תיירות מרפא לישראל אומרת: ההסדרה הנוכחית בתחום הבריאות בישראל אינה מספקת ואינה עונה על הצרכים בענף התיירות הרפואית.

התחל לפרסם עם תיירות מרפא לישראל עוד היום. מלא עכשיו את הטופס לקבלת פרטים נוספים.