תיירות רפואית: הפיכת מגמה עולמית למשאב לאומי

תיירות רפואית: הפיכת מגמה עולמית למשאב לאומי: מדינות רבות משקיעות סכומים גדולים במשיכת תיירות רפואית, ורואות בה מקור הכנסה ודרך לקידום הרפואה בארצם. במאמר זה נסקרים מחקרים ומאמרים שפורסמו בנושא, ומובאות דוגמאות   מהניסיון בישראל. לישראל מוניטין רב בעולם בתחום הרפואה, ומדיניות נכונה יכולה להפוך את ישראל למעצמה בתחום. קידום הנושא יכול לתרום רבות לעצמאות בתי החולים ומערכת הבריאות, וההכנסות הצפויות יכולות לחזק את הרפואה הציבורית, לסייע במתן רפואה שוויונית יותר לאזרחי המדינה, לתרום לשיפור תשתיות, לשפר את  תודעת השירות ולהעלות את רמת הרפואה בישראל.

 הקדמה

"תיירות רפואית" היא תחום המתפתח והולך בעולם בשנים האחרונות. אנליסטים צופים כי בשנים הקרובות ימשיך תחום זה לגדול  בשיעורים ניכרים. בהגדרה, "תיירות רפואית" היא מהלך פעיל, הכרוך בנסיעה של חולה ממדינת מוצאו למדינה לצורך קבלת טיפול רפואי. זהו טיפול רפואי משמעותי, כגון ניתוח, השתלת איברים, טיפול שיניים, ניתוח פלסטי וכיו"ב, להבדיל מ"תיירות מרפא", המציעה טיפולים חלופיים, טיפולים לאיכות חיים והחלמה.

ניתן למנות מספר סיבות התורמות להתפתחות התיירות הרפואית:

1. רמת רפואה לא מספקת במדינות מתפתחות, שאינה יכולהלהתמודד עם טיפולים מורכבים.

2. היעדר ניסיון כמותי במדינת המוצא או התמחות ייחודיתשניתן לקבלה רק במרכזים רפואיים נבחרים.

3.  היעדר ציוד רפואי מתקדם ויקר במדינות מתפתחות.

4. המחירים הגבוהים שנדרשים החולים לשלם עבור טיפולים רפואיים במדינות המפותחות, בעיקר חולים שאין ברשותם

ביטוח רפואי או בעלי כיסוי ביטוחי בלתי מספק.

5. מדיניות בריאות ממלכתית הגורמת במדינות רבות לזמן המתנה ממושך לניתוח.

6. רגולציה האוסרת על ביצוע טיפולים מסוימים הפלות, השתלת איברים וכיו"ב או מחייבת היתר לביצועם אישור

FDA.

7. מממנים, כגון חברות ביטוח, הבוחנים אפשרות לשלוח חולים לטיפול בחול כדי לחסוך עלויות.

8. חולים במצב כרוני הזקוקים לטיפול קבוע כגון חולי דיאליזה ומעונינים לבקר במדינה אחרת.

היצע השירותים הרפואיים העומד לרשות הצרכנים גדל והולך ולתחום נכנסים בתי חולים במדינות רבות. מדינות אחדות –

בעיקר באסיה – הבינו את גודל הפוטנציאל ונוקטות צעדים לקידום התיירות הרפואית ברמה ממלכתית, בהן הודו, סינגפור,

תאילנד, סין ומדינות נוספות.

רקע כללי

התיירות הרפואית היא תעשיה חדשה שנולדה כתוצאה מהתפתחות מואצת של שתי תעשיות מובילות: תעשיית

התיירות ותעשיית הבריאות, שהתפתחו בעיקר במאה ה–20. שתיהן תוצר של התפתחות התחבורה, התְִקׁשֹורֶת, הגידול בפנאי

והפיכת הידע והמידע, במיוחד הרפואי, נגיש וזמין לכלל. כל אחת משתי התעשיות חיונית להספקת "המוצר" המבוקש.

שלושת המרכיבים המאפיינים את תעשיית התיירות: תחבורה זמינה, אִכְסּון בכל מקום והזנה, הגיעו לעולם רק בתחילת המאה

הטיסה הטרנס אטלנטית הראשונה בוצעה בשנת  העשרים.

1939, רשת הולידיי אין החלה לפעול רק בשנת 1952, ומקדונלד פרץ לשוק בשנת 1955.

למרות גילו הצעיר, ענף התיירות הוא השלישי בגודלו בעולם, אחרי מכוניות ודלק, מעסיק למעלה מ–200 מיליון עובדים ברחבי

העולם, מגלגל כ–400 מיליארד דולר בשנה ומטפל ב–760 מיליון "הגעות" בשנה. מהפכת המידע, המובלת על ידי האינטרנט, נתנה

לענף דחיפה נוספת והפכה את הענף לזמין עוד יותר.

תעשיית הבריאות ותיקה אף יותר. חולים במצב קשה תָרּו מאז ומעולם אחר מזור למחלתם, והיו מוכנים להשקיע לשם כך מאמץ רב. אגדות רבות נרקמו סביב "חיפוש תרופת פלא" ו"מעיין הנעורים".

תיירות מרפא – להבדיל מתיירות רפואית, תיירות מרפא ידועה עוד מימי האימפריה הרומית. ידוע על מעיינות מינרליים טבעיים ששימשו את קיסרי רומא העתיקה ועשירי העיר, ופותחו סביבם תשתיות ענפות. במאה ה–19 פותחו אתרים שונים, כגון אתר המרפא בברייטון באנגליה, שמשכו תיירים ליהנות מ"סגולותיהם המיוחדות" של מי הים, אשר אליו הגיעו לטבילה.

התיירות הרפואית היא תוצר של ההתפתחות לעיל ונשענת על מספר מרכיבים:

• התפתחות הרפואה, המבוססת על ידע ייחודי המתפתח במרכזי מצוינות, ציוד יקר ערך שאינו זמין בכל מקום ותהליכי טיפול המבדילים מרכזים מוצלחים מאחרים.

• מהפכת המידע, ובראשה האינטרנט, ההופכת כל חידוש רפואי, אמיתי או מדומה, לזמין ונגיש לכל.

• מהפכת התחבורה, המאפשרת לחולים לעבור מרחקים ניכרים בזמן קצר במחיר סביר.

• התחרות באספקת שירותי רפואה, הגורמת להורדת מחירים ולשיפור רמת השירות.

• שיווק אגרסיבי, המנצל פלטפורמות גלובליות כמו האינטרנט ואמצעי תקשורת המוניים אחרים.

תיירות רפואית היא "תיירות נישה", בדומה לתיירות אקולוגית, תיירות דת, תיירות אתגר ועוד. קיום סוג זה של תיירות מחייב תיירות נישה נשענת על קבוצה קטנה של אנשים בעלת צורך חזק ומוצק המייצר את ההיצע.

שני מרכיבים: "מוצר" ו"קהל".

בניגוד לתיירות אקולוגית, שבה התייר בוחר יעד ואחר כך בונה את הרכב החופשה, תיירות רפואית מתחילה בצורך רפואי מוגדר, שאליו יש לחבר יעד מתאים מבחינת התמחות רפואית, עלות, שירות )כמו התאמה לשפה ותרבות( ולבסוף – במצבים מסוימים – גם היצע תרבותי. כך הופך החולה המודרני לתייר, והתיירנים ואנשי תעשיית הבריאות מספקים את הסחורה.

פוטנציאל השוק

הפוטנציאל עצום. בשנה האחרונה הוציאו תושבי אסיה ואפריקה למעלה מ–20 מיליארד דולר על שירותי רפואה שנרכשו מחוץ למדינתם. תושבי ניגריה לבדם רכשו שירותים בלמעלה ממיליארד דולר. הודו, הנוקטת צעדים פעילים להגדלת מספר החולים המגיעים אליה, צופה למחזור של 2.2 מיליארד דולר בשנת 2012. בשנת 2005 טופלו למעלה ממיליון איש מחוץ למדינתם ב–28 מדינות לפחות אשר הציעו להם שירותי רפואה. שרת הבריאות של הודו, Renuka Chowdhury, הכריזה לאחרונה כי ממשלת הודו תשקיע בקידום של תשתיות ושיווק תיירות רפואית לארצה. מדינות רבות אחרות הולכות בעקבותיה.

בשנת 2004 טופלו בהודו למעלה מ–150,000 בני–אדם. בסינגפור טופלו באותה שנה 250,000 בני–אדם. בתאילנד מטופלים כ–300,000 חולים המכניסים 280 מיליון דולר. במלזיה 70,000 בני–אדם. 250,000 אמריקאים מגיעים מידי שנה לקנדה לקבלת טיפול רפואי זול יותר מזה שבמדינתם, ואפילו קוסטה ריקה מדווחת על 150,000 תיירים המגיעים אליה לצורך טיפול רפואי.

בסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת  McKinsey ב–20 יעדים לתיירות רפואית מוצגים נתונים נמוכים בהרבה, והשוק הנוכחי מוערך בו בין 85,000 – 60,000 חולים מאושפזים בשנה, אך גם יש בסקר התייחסות לפוטנציאל גדול, תוך הבעת דעה כי הסרת מכשולים, כגון היסוס חברות הביטוח לשלוח חולים לחו"ל, שקיפות בתוצאות הרפואיות, הבהרת הסמכות המשפטית והקלות בסידורי נסיעה – יגדילו משמעותית את היקף התופעה.

מחברי המחקר מצאו, כי המניע של חולים לחפש מרפא מחוץ למדינתם נובעת מ:

מחיפוש אחר טכנולוגיה מתקדמת 40%

טיפול רפואי טוב יותר 32%

זמן המתנה קצר 15%

עלות נמוכה יותר לטיפולים "הכרחיים" 9%

ועלות נמוכה יותר ל"טיפולי בחירה" 4%

ארבעים ושלושה מיליון אמריקאים אינם מבוטחים בביטוח בריאות. לרבים אחרים ביטוח חלקי. דור ה"בייבי בומרס" יגיע בשנת 2015 לגיל 65 שנה ויצרך יותר שירותי בריאות. היצע השירותים במדינות המתפתחות יגדל וילך. כל אלה יביאו ליותר הסכמים בין חברות ביטוח ובתי חולים, וינתבו חולים התרים אחר טיפול זול, אך איכותי, למרכזים שיתמחו בכך.

חיפוש מידע רפואי, שמות של מומחים ובתי חולים הפכו לזמינים בזכות האינטרנט. זהו אחד הנושאים הפופולריים ביותר ברשת. אלפי אתרים ופורטלים מתמחים בנושא, כל מוסד רפואי המכבד את עצמו מפעיל אתר אינטרנט, יזמים רבים מפעילים פורטלים המרכזים מידע רפואי רב.

התפתחות התיירות הרפואית הביאה לפריחת ז'אנר חדש של "ספרות מטיילים", המיועד לתיירות רפואית. לדוגמה, הספר Patients Beyond Borders שעל כריכתו מופיע הכיתוב: "המדריך לכל אחד, לתיירות רפואית ברמה בין–לאומית במחיר שווה לכל נפש".

תיירות רפואית בישראל

 

תיירות מרפא לישראל

בשנים האחרונות החל תחום התיירות הרפואית להתפתח גם בישראל. לישראל מוניטין אזורי טוב, ובתחומים מסוימים גם מוניטין עולמי. המוסדות הרפואיים המובילים החלו לקדם שיווק השירותים שלהם, בחיפוש אחר מקורות הכנסה נוספים ותוך הישענות על תשתיות קיימות.

אף גורם בישראל, כולל משרד הבריאות, אינו אוסף נתונים על תחום זה. הנתונים הם למעשה הערכות שהתקבלו ממרכזי תחום

תיירות רפואית במספר בתי חולים בישראל. הרווחיות מתיירים גדולה בהרבה מהרווחיות מתושבי ישראל. תעריפי משרד הבריאות לתייר יקרים בהרבה מהתעריפים לתושבי המדינה, ההנחות לתיירים נמוכות בדרך כלל מההנחות הניתנות בישראל לקופות החולים, לחברות הביטוח ואפילו לצרכני הרפואה הפרטית, והתשלום נעשה מראש – בניגוד לשוק המקומי המשלם באשראי לחודשים רבים.

המחיר כגורם המניע תיירות רפואית ממדינות מפותחות תושבי ארצות הברית, הזקוקים לטיפול רפואי, יידרשו לשלם סכומי עתק עבור הטיפול במדינתם. לאלו החסרים ביטוח, לא תהיה ברירה אלא לחפש מזור במקומות אחרים. למחיר תפקיד קריטי, אך הוא אינו גורם )פקטור( יחיד. המחירים בישראל אומנם גבוהים יותר מאלו שבמזרח, אך המוניטין הרפואי טוב בהרבה, וניתן להניח שרבים יהיו מוכנים לשלם יותר בתמורה לאיכות.

קיצור זמני המתנה

במדינות רבות זמן ההמתנה לניתוחים ברירניים Elective ארוך ביותר. בכתבה ששודרה ב–BBC הוצגו תוצאות סקר שנערך בקרב

* הנתונים שלהלן מבוססים על הערכות ונתונים שהתקבלו מהגופים הנסקרים 2007 המוסד מספר חולים בשנה הערכה מחזור כספי מוערך, לשנת 2006 במיליוני ש"ח בתי חולים פרטיים 3,500 בתי חולים ציבוריים 2,500 ממשלתיים/קופות חולים 75 7,000 אחרים מכונים ומִרפָּאֹות קטנות  20 3,000 סה"כ 160 16,000 כ־50 מ' $   ₪3.3 = $1

1,000 נדגמים באנגליה הנשאלים אמרו שהיו מוכנים לחכות לניתוח החלפת מִפְרָק שלושה חודשים. הם אמרו שלדעתם זמן ההמתנה בפועל יתארך עד חמישה חודשים. במציאות האנגלית, זמן ההמתנה הוא כשנה. האנגלים נאלצים להמתין זמן ממושך גם לניתוחים אחרים: 8 חודשים לניתוח ירוד, 11 חודשים להחלפת ירך, 5 חודשים לתיקון דיסק בגב, 5 חודשים לניתוח בקע במִפְשעה )Hernia(. מובן, שמי שיכול להרשות לעצמו לממן ניתוח מכיסו, או מחזיק ביטוח טוב, יחפש מקומות אחרים לביצוע הניתוח.

באנגליה פועלות מספר חברות המציעות ניתוחים בחו"ל, בונות חבילות מיוחדות לנושא ומשווקות אותן באגרסיביות. מספר בתי חולים בישראל יכולים להציע את הניתוחים הללו בתוך מספר שבועות ובאיכות מעולה. אנגליה היא רק דוגמה אחת למדינות רווחה היוצרות תור המתנה לניתוחים ברירניים הסובלים דיחוי.

סיכונים

בתיירות רפואית יש כמובן גם סיכונים: במקרה שהטיפול מסתבך, עשוי החולה למצוא עצמו ללא ּפִתְרֹון, הן מבחינה רפואית והן מבחינת ביטוח. במדינות מסוימות, כגון תאילנד והודו, עשויים החולים להידבק במחלות שאינן קיימות במדינתם, כגון סוגים מסוימים של צהבת, HIV, מחלות מעיים,שפעת העופות ועוד; נסיעה ארוכה לאחר ניתוח יכולה להיות מסוכנת, בעיקר לחולי לב וריאות מחסור בחמצן;

פער בין אִבְחּון הניתן מרחוק לבין מצבו האמיתי של החולה עשוי להיות גדול, ולהשפיע על הטיפול, המחיר וסיכויי ההצלחה; החולה מחו"ל חשוף לעיתים לרופאים שימהרו לנתחו או להציע לו טיפול יקר ולפעמים מיותר. בתחום זה לישראל יתרון גדול: הזיהומים הקיימים דומים לאלו שבמדינות המערב המתקדמות, ישראל נתפשת כמדינה בעלת תרבות מערבית אשר מפעילה מערכת משפט מתקדמת, הנותנת הגנה טובה וביטחון לתיירים.

דילמות אתיות

בסִפְרָה: "תיירות רפואית במדינות מתפתחות", מתייחסת המחברת לבעיה אתית שעמה מתמודדות מדינות מתפתחות . בעוד שהאוכלוסייה המקומית המציעות שירותי תיירות רפואית מקבלת שירותי רפואה ירודים, המתנה ממושכת לטיפול רפואי ותשתית נחשלת של רפואה ציבורית – הרי שלתושבי חו"ל מוצעת רפואה מתקדמת בתנאי אִׁשּפּוז מעולים. זוהי אכן בעיה קשה, אך לדברי המחברת יכולה ההכנסה הגדולה מתיירות רפואית לממן רפואה מקומית, לאפשר רכישת ציוד מתקדם ולשפר תשתיות.

למרות שהטיפול בישראל לתושבי המדינה הוא ברמה גבוהה, עדיין קיימים פערים בטיפול באוכלוסיות שונות. בוועידת ישראל לרפואה שהתקיימה ב–2 ביולי 2007 מנכ"ל הדסה, הציע שלמה מור–יוסף,  להפוך את התיירות הרפואית ליעד לאומי, ולתעל את ההכנסות מתחום זה לצִמְצּום הפער ברפואה הניתנת לאזרחי ישראל, ולשיפור סל התרופות והשירותים. הצורך לשדרג מתקנים כדי לפגוש בצפיות התיירים הרפואיים יאפשר גם לאזרחי המדינה להפיק תועלת מתנאי אִׁשּפּוז משופרים, היחס השונה שדורש התייר ישליך על היחס והשירות לישראלים, הרופאים הבכירים שישתכרו יותר לא יחפשו בשדות זרים ובסופו של יום הכל יפיקו תועלת מהפריחה בתחום. אין כלל ספק, כי הטיפול בחולים ישראליים חייב להישמר ברמתו הנוכחית ובשום אופן לא להיפגע עקב מתן שירותי בריאות לחולים מחוץ לישראל. אחת המטרות של התיירות הרפואית צריכה להיות שיפור בהכנסות של מערכת הבריאות והשקעת כספים אלו במתקנים, בציוד רפואי מתקדם ובכוח אדם לטובת תושבי המדינה.

תיירות "וירטואלית"

שלא כמו בענפי תיירות אחרים, שבהם החוויה וההתנסות האישית עומדים בראש, את התייר הרפואי מעניינת התוצאה בלבד. התפתחות ה"טלמדיסין", רפואה מרחוק, פותחת נישה חדשה לתייר הרפואי. בלי לעזוב את ביתו הוא יכול לקבל אבחנה רפואית מטובי המומחים בעולם, ובעתיד הלא רחוק – הוא יוכל לשכב על מיטת ניתוח בעירו, ואת הניתוח עצמו יבצע המומחה בתי חולים הגדול בעולם ממשרדו הנמצא אלפי מילין משם.

בהודו כבר מציעים שירותי רדיולוגיה, אִבְחּון ואפילו ניטור של חולי טיפול נמרץ כגיבוי לבתי חולים בארה"ב. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לרופא המרוחק לקבל בזמן אמיתי נתונים של החולה לחץ דם, קצב לב, בדיקות שונות, ובנוסף לצפות לצפות בתיק הרפואי המחשבי של החולה, בצילומי דימות בחולה ולהתרשם ממראהו בזמן אמיתי. מערכות מורכבות של טלמדיסין כבר הוכחו, בראשן פרויקט של נאס"א, שנערך בקרב אינדיאנים מפפגו.

מחירי פעולות רפואיות שונות במדינות שונות בעולם.

מחירי שירותי תיירות רפואית בארץ ובעולם

המחירים בהודו, תאילנד וסינגפור נמוכים מאוד, אך גם המחיר המוצע בישראל זול בהרבה מהמחיר בארצות הברית.

ישראל: מימוש הפוטנציאל

פער השעות בין ישראל לארה"ב, מצאי של רופאים בעלי רשיון מתאים וקשריה הטובים של ישראל עם רופאים ממדינות מתפתחות שהוכשרו בישראל – כל אלה מהווים פוטנציאל לפיתוח השירות.  התיירות הרפואית לישראל יכולה להפוך לענף משמעותי, שיכניס מטבע זר, יעלה את רמת הרפואה ויתרום למעמדה של מדינת ישראל כמקדמת שלום והבנה בין העמים. אם מדינת ישראל תשכיל לראות את הנולד ולקדם את הנישה של התיירות הרפואית, תוך ניצול יתרונותיה היחסיים, היא תפיק רווחים כלכליים ורווחים נוספים, שניתן לחלקם לשלושה מעגלים עיקריים:

המעגל הרפואי – ההכנסות מתיירות רפואית יספקו תעסוקה נוספת ופרנסה לרופאים, אחיות וצוות מלווה, וימנעו בריחת כוח

אדם איכותי מישראל. מתקנים חדישים וציוד מתקדם, שיידרשו כדי לשמר תחרות עם מרכזים אחרים, ישרתו גם אוכלוסייה

מקומית. אלה יביאו לשיפור תנאי המלונאות ולהעלאת איכות השירות.

המעגל התיירותי – רוב התיירים הרפואיים מגיעים עם מלווה נוסף לפחות. הגידול בביקוש יתרום ליותר טיסות מסחריות

ולפיתוח תחום "פינוי בהיטס", מטוסי אמבולנס שישרתו גם צרכים מקומיים ואחרים. לצד הגידול במספר ימי האִשִּפּוז יגדל מספר לינות תיירים בבתי מלון. שיצרכו שירותים משלימים בתקופת השהייה בארץ, הנמשכת לעיתים חודשים רבים.

המעגל המדיני פוליטי – הרפואה הייתה מאז ומעולם גשר לשלום ולהבנה בין עמים. מדינות שאינן מקיימות יחסים רשמיים לא חסכו טיפול רפואי מנזקקים. חוסיין מלך ירדן טופל על ידי רופאי הדסה וכמוהו גם מנהיגים ערבים אחרים. מאות מתושבי ירדן מקבלים כבר היום טיפולים רפואיים בישראל, ותושבים מכל מדינות העימות הישראלי–ערבי מגיעים לישראל בדרכים שונות.

אין ספק שניתן להרחיב שירות הומניטרי זה ולהפכו לכלי לקירוב לבבות.

הפוטנציאל הכלכלי – בחמש השנים האחרונות הגדילה הדסה את היקף הפעילות בתחום זה ביותר מ–%50 לשנה. בתי חולים אחרים בישראל חוו תהליכים דומים. גם אם היעד הלאומי יהיה גידול שנתי של %20 בלבד, ניתן יהיה להגיע להכנסות של $100 מיליון בתוך 5 שנים. סכום זה מהווה %5 )!( מסך ההכנסות מתיירות, העומדות כיום על כ–1.9 מיליארד $. בנוסף, ההכנסה מתייר מותירה רווח גדול, וההכנסות הנוספות לכלכלה, שנזכרו קודם, אינן כלולות בנתונים שלעיל.

צווארי בקבוק

פיתוח התחם יחייב לפתח תשתיות נוספות. צווארי הבקבוק המסתמנים כבר היום כוללים:

במערכת הבריאות: התשתיות הקיימות בישראל ברוב בתי החולים אינן עומדות בתחרות עם אלו שהוקמו ומוקמות במדינות המזרח. יש לשפר את רמת המלונאות ולהגדיל את מספר המיטות לאִׁשְּפּוז ולטיפול נמרץ באמצעות הוספת מיטות ברשיון על פי הגידול במספר התיירים. מערכי השיווק והמערכת המנהלית אינן בנויות לתגובה מהירה ומיידית, אין די גמישות במחירים, טיב השירות המוצע היום ברוב המקומות מתאים לצורכי פנים, אך אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים. לכן, יש לאמץ מדיניות תומכת ברמת המחירים, בטיב השירות ובהקצאת מיטות.

במערכת הלאומית: משרדי הממשלה, בנוסף למשרד הבריאות, צריכים להירתם לקידום הנושא, כל אחד בתחומו: משרד הפנים, בקביעת הליכים מהירים וידידותיים למתן אשרות לחולים המגיעים לקבלת טיפול רפואי, בעיקר לתושבי מדינות ערב ומדינות חבר העמים. משרדי התיירות והחוץ, בשיווק מדינת ישראל כיעד לתיירות רפואית. משרד האוצר – בהקצאת משאבים לנושא, הן לתמיכה בשיווק והן לשיפור תשתיות, שיתבקש עם הגידול בפעילות. טיפול נכון בנושא יזרים הכנסות ומטבע זר רב לישראל, ישפר את מעמדה של ישראל בעולם ובעיקר באזור, יתרום ליצירת מקומות עבודה חדשים, יגדיל את שביעות רצון הרופאים ויתרום לשימורם במערכת. כל אלה יביאו להעלאת רמת הרפואה בישראל.

העבודה נכתבה על ידי: אמתי רותם, אסף טוקר,שלמה מור־יוסף עבור: הסתדרות מדיצינית הדסה, קריית הדסה, ירושלים ופורסמה ב: הרפואה • כרך 148 • חוב' 1 • ינואר 20

תיירות מרפא לישראל הביאה את העבודה החשובה באופן קריא ללא מובאות. את המקור ניתן להוריד מכאן.